אמצע

אחרי שהקדיש שתי אסופות מרשימות לשני המשוררים הפולנים האהובים עליו (ולא רק עליו) צ'סלב מילוש וזביגנייב הרברט, פנה המתרגם המחונן דוד ויינפלד לשלישי בחבורה, הלא הוא אדם זָגָייבסקי, אסף את