משוררים ותיקים

על מאיר ויזלטיר

כשאני שואל את עצמי מהם שיריו של ויזלטיר שהתאהבתי בהם בנעורי והם עדיין אהובים עלי עכשיו, מהם השירים שנותרו חקוקים בליבי למרות כל התהפוכות שעברו על השירה הישראלית בעשרות השנים האחרונות, אני מגלה להפתעתי שאלה שירים מסויימים מאוד, ולמעשה אפלים מאוד, שבמרכזם עומד מוות, תמיד מוות. יש ביניהם שירי כמיהה למוות, ואהבה למוות, וכבוד למוות, […]

יום שישי, 7 באפריל, 2023 היכל התהילה, משוררים ותיקים אין תגובות

 

רפי וייכרט, אתה היית קורא לזה אלגיה

ספר שיריו החדש של רפי וייכרט, ה27 במספר, הוא אחד מספריו הטובים ביותר, אולי הטוב ביותר אי פעם, ואחד מספרי השירה היפים ביותר שקראתי לאחרונה. הוא נוגע בעניין שמאז ומתמיד היתה לו אחיזה עמוקה בנפשו ובשירתו של וייכרט – דמות המשורר ההולך אל מותו. בראשית דרכו כתב וייכרט שירים רבי יופי על שני משוררים משמעותיים […]

יום שישי, 28 באוקטובר, 2022 משוררים ותיקים אין תגובות

 

חביבה פדיה, הודו – שירי מסע והשתוות

ספר השירים החדש של הסופרת וחוקרת התרבות חביבה פדיה נפתח בשיר שעורר בי חיבה מיידית, כי יש בו מחווה גלויה לשיר אהוב על רבים וגם עלי, "לאהבתי כשתשכים" של יאיר הורביץ, שנפתח במילים "שקט שקט הערב עובר בעץ ובלב". הגרסה של פדיה היא: "שקט שקט בתוך הלב מונח הערב/ כשעל גדות הגנגס ולמרגלות ההימלאיה/ הרעם […]

יום שישי, 19 באוגוסט, 2022 משוררים ותיקים אין תגובות

 

נורית זרחי, דוגמת העולם

לספרה החדש העניקה נורית זרחי שם כה יפה, "דוגמת העולם". כולנו מכירים את הדוגמה הזאת, המקצב הזה, ההדפס על האריג שהעולם עשוי ממנו – יום ולילה, אור וחושך, חיים ומוות, זיכרון ושכחה. התבנית הזאת, על הכפילויות המהדהדות בה, התחדדה בשירת זרחי כבר בספרה הקודם, "ואת?", ומה שהבליט אותה פתאום, מה שסילק שכבות של ערפל ודיאלקטיקה […]

יום שישי, 29 ביולי, 2022 משוררים ותיקים אין תגובות

 

ארז ביטון, תפרים, הוצאת הקיבוץ המאוחד

ב"תפרים" חוזר ארז ביטון לרגע הנורא ששינה את מסלול חייו, רגע פציעתו והתעוורותו, כאשר רימון שמצא בשדה התפוצץ בין ידיו. הדבר קרה כאשר ביטון היה כבן עשר, ב19 בנובמבר 1951. מי שקורא את הספר, ובעיקר מי שמכיר ואוהב את שירת ביטון, מרגיש שהוא נופל לתוך תהום, לא רק בגלל השיבה אל הרגע ההוא, אלא גם […]

יום שישי, 24 ביוני, 2022 משוררים ותיקים אין תגובות

 

על שירתו של אהרן שבתאי

מאז שאני זוכר את עצמי (או ליתר דיוק: מאז שנעשיתי משורר צעיר) אהרן שבתאי מילא תפקיד מכריע בהתפתחותי ככותב וכקורא שירה, ובעצם לא רק בהתפתחות שלי: משוררים צעירים נהו אחריו מאז ומתמיד והסתופפו סביבו כבר אז, בשנות השבעים והשמונים, כשהוא עצמו היה משורר צעיר למדי, שתו בצמא את נאומיו הפואטיים הדחוסים ואת תרגומיו מיוונית עתיקה, […]

יום שישי, 8 באפריל, 2022 משוררים ותיקים אין תגובות

 

אמירה הס, צער האהבות הכלואות

הברית של אמירה הס עם מקורותיה של השירה העברית, בעיקר עם הטקסט התנ"כי, היא טוטאלית. היו מעט  מאוד משוררים במאה ומשהו השנים האחרונות שהיו קרובים אליו כמוה, ואני חושב בהקשר זה גם על המאורות הגדולים ביותר כביאליק, אצ"ג או רביקוביץ': לא שהם הכירו את השירה המקראית פחות טוב, ולא שהם השתמשו בה בשירתם בצורה פחות […]

יום שישי, 22 באוקטובר, 2021 משוררים ותיקים אין תגובות

 

מאיה בז'רנו, עיבוד נתונים 0-1

לחלק משיריה המוקדמים העניקה מאיה בז'רנו את השם "עיבוד נתונים", מונח שהיה נפוץ בעולם המחשבים של שנות השבעים, והשימוש בו סימן יומרה לכתוב שירה מסוג חדש – "מדעית", "מדוייקת", "ממוחשבת", אולי אפילו "בינארית". את היומרה הזאת קידם באותן שנים דוד אבידן, שב1974 – השנה שבה בז'רנו כתבה את עיבוד הנתונים הראשון שלה – פרסם את […]

יום שישי, 30 ביולי, 2021 משוררים ותיקים אין תגובות

 

אגי משעול, קפל

זה קורה למשוררים הכי טובים, שבנסיבות מסוימות משהו פתאום מזייף אצלם, אולי יוצא מאיזון. ובשירה האיזונים האלה קשורים ברובם לשיווי המשקל בין מילים למשמעויות, שפה למציאות. כשהשפה נדחקת הצידה, השיר נוטה להיות דידקטי, צדקני, נטול השראה. כשהשפה תופסת נפח גדול מדי, השיר נעשה מקושט או נמלץ, הופך למופע ראווה, מאבד את תוקפו. וזה במידה רבה […]

יום שישי, 20 בנובמבר, 2020 משוררים ותיקים אין תגובות

 

שולמית אפפל ופרס ישראל

אם שואלים מהו מרכז הכובד של השירה הישראלית בת זמננו, אם מבקשים לתאר את הציר שסביבו היא נעה, התשובה הפשוטה ביותר תהיה: חפשו בשירתה של שולמית אפפל. אפפל היא המשוררת שמשקפת באופן הצלול והממצה ביותר את התהליכים שעיצבו את השירה הזאת בשבעים וכמה שנותיה. ואספקט חשוב במיוחד של התהליכים האלה היה שתיקה. קריסה פנימית. גלות […]

יום שישי, 30 באוקטובר, 2020 משוררים ותיקים אין תגובות

 

חיפוש

 

ארכיון

כלים