משוררים ותיקים

אגי משעול, קפל

זה קורה למשוררים הכי טובים, שבנסיבות מסוימות משהו פתאום מזייף אצלם, אולי יוצא מאיזון. ובשירה האיזונים האלה קשורים ברובם לשיווי המשקל בין מילים למשמעויות, שפה למציאות. כשהשפה נדחקת הצידה, השיר נוטה להיות דידקטי, צדקני, נטול השראה. כשהשפה תופסת נפח גדול מדי, השיר נעשה מקושט או נמלץ, הופך למופע ראווה, מאבד את תוקפו. וזה במידה רבה […]

יום שישי, 20 בנובמבר, 2020 משוררים ותיקים אין תגובות

 

שולמית אפפל ופרס ישראל

אם שואלים מהו מרכז הכובד של השירה הישראלית בת זמננו, אם מבקשים לתאר את הציר שסביבו היא נעה, התשובה הפשוטה ביותר תהיה: חפשו בשירתה של שולמית אפפל. אפפל היא המשוררת שמשקפת באופן הצלול והממצה ביותר את התהליכים שעיצבו את השירה הזאת בשבעים וכמה שנותיה. ואספקט חשוב במיוחד של התהליכים האלה היה שתיקה. קריסה פנימית. גלות […]

יום שישי, 30 באוקטובר, 2020 משוררים ותיקים אין תגובות

 

נורית זרחי, ואת?

על "אררט", ספר שיריה הקודם של נורית זרחי שראה אור ב2015, כתבתי שהוא "ספר השירים היפה ביותר שזרחי כתבה אי פעם" והוספתי שהוא "ספרה הכי חכם, הכי מנוחם, הכי מכושף". כעת מתברר שמילים נלהבות לא פחות ראוי לכתוב גם על "ואת?", ספרה החדש. הוא אפילו יפה יותר מקודמו. יפה מכל קודמיו. יפה עד כדי כך […]

יום שישי, 4 בספטמבר, 2020 משוררים ותיקים אין תגובות

 

שולמית אפפל, זכרונות מבית החרושת לבגדי ים

משוררים מכל הדורות האמינו, או העמידו פנים שהם מאמינים, שיופיה של שירתם יעניק לה ולהם חיי נצח בזיכרון התרבותי שבתוכו ולמענו הם כתבו. גישתה של שולמית אפפל לסוגיית הזיכרון והשכחה שונה במקצת. במקום על יופי ונצח, שתי תופעות יומרניות כל כך, אפפל מעדיפה לחשוב ולכתוב על מציאות הרבה יותר נוקשה ומוחשית – לא על שגב […]

יום שישי, 24 בינואר, 2020 משוררים ותיקים אין תגובות

 

רִנה שני, מבחר שירים

כולם מכירים את תופעת השירים הגנוזים, ואת העובדה שלפעמים הם כל כך יפים שקשה שלא לתהות למה הם נגנזו, אבל מבחר השירים של רנה שני (1937-1983) מלמד שיש סוג אפילו יותר מתמיה של גניזה, לא של שירים מסויימים אלא של משוררת. היא לא באמת נגנזה, כמובן, שיריה פורסמו, אלא שמעטה משונה של שתיקה כיסה אותם, […]

יום שישי, 11 באוקטובר, 2019 היכל התהילה, משוררים ותיקים אין תגובות

 

אהרן שבתאי, פתחתי דלת, ועמדת שם

אהרן שבתאי היה תמיד משורר יוצא דופן, מתריס ומפריז, שמתמחה בכתיבת שירים שעלולים להיראות במבט שטחי מפוטפטים, כמעט נטולי מובן, או להפך, מחוספסים ללא תקנה, בוטים מדי, ולכן היתה לו תמיד אופוזיציה רחבה וצעקנית בעולם הספרותי. כשכתבתי לפני כעשור רשימה אוהבת על ספרו "טניה", לא פחות משלושה משוררים ידועי-שם שלחו לי מכתבי זעם ונאצה והסבירו […]

יום שישי, 5 ביולי, 2019 משוררים ותיקים אין תגובות

 

אגי משעול, מה לך נשמונת

אגי משעול עושה את זה שוב: מפרסמת ספר חדש שאינו נופל במקוריותו ובכוחו מקודמיו הלא-מעטים, ומשרטט פרק חדש במסעה הפואטי של אחת המשוררות הכי שמחות ומוארות – אם את תרצו הכי פחות סובלות – שהשירה העברית ידעה. הספר נפתח בשיר שזכה לכותרת "ליום הולדתי ה-71", ומעלה מייד, כבר בשורות הפתיחה שלו, את שאלת אופיה של […]

יום שישי, 1 במרץ, 2019 משוררים ותיקים אין תגובות

 

תרצה אתר, כל השירים

קשה, אולי בלתי אפשרי לחשוב על תרצה אתר, על דמותה הציבורית, דמותה כמשוררת, בלי לחשוב על אביה, נתן אלתרמן, ובלי להיזכר בשירי האב-והבת המחרידים שלו, כמו "שיר משמר" האכזרי-פתייני, שבו האב מזהיר את בתו מפני הסכנות המאיימות עליה – מזהיר אותה מפני עצמה, מזהיר אותה מפניו שלו – אבל גם מטיל עליה מין קללה משונה, […]

יום שישי, 23 בנובמבר, 2018 היכל התהילה, משוררים ותיקים אין תגובות

 

חדוה הרכבי, מיגו

"מיגו", ספרה השביעי של חדוה הרכבי, הוא ספר שבמרכזו אבל – אבלה של המשוררת על בנה, אלישע הרכבי, שכונה גם מיגו, ומת בדמי ימיו, ב-2003, בהיותו בן 28 – אך כדי להבין את ההישג המיוחד של הרכבי כמשוררת-מקוננת, מוטב לתאר את שירי הספר לא באמצעות מילים כ"שכול", "אבל" או "קינה", אלא באמצעות המילה "אהבה", ובלבד […]

יום שישי, 23 בפברואר, 2018 משוררים ותיקים אין תגובות

 

אשר רייך, קול השירים, מבחר שירה 1963-2015

"קול השירים" הוא מבחר מקיף ומייצג משירתו של אשר רייך, בתוספת כמה שירים חדשים. הוא מתפרש על פני יותר מחמישים שנות כתיבה, ואפשר לעקוב בעזרתו אחרי קווי ההתפתחות העיקריים של משורר ותיק שניצב תמיד במרכז העשיה הספרותית. למעשה זה בדיוק מה שריתק אותי כשהתחלתי לקרוא את הספר: הרצון לפענח את תנועת המשורר בזמן, להבין מנין […]

תגיות: , , , , ,

יום שישי, 1 בדצמבר, 2017 משוררים ותיקים אין תגובות

 

חיפוש

 

ארכיון

כלים