משוררים צעירים

יעל סטטמן, בעניין הבערה

באחד השירים היפים ביותר ב"בעניין הבערה", ספר הביכורים של יעל סטטמן, מבקשת המשוררת ממי שהיא מכנה "אלוהי המילים" לסייע לה לכתוב "בלב שלם", כלומר לכתוב היטב, כמו שצריך, כך שהמילים יתאימו זו לזו ולכוונותיה הטובות ולרצונם של כל הנוגעים בדבר, לא רק לרצונה שלה אלא גם לרצון משפחתה ואלוהיה, זה שנענה או לא נענה לתפילותיה […]

יום שישי, 9 באפריל, 2021 משוררים צעירים אין תגובות

 

הדס גלעד, מעל אופק השכמות, לוקוס

כשהתחלתי לקרוא את "מעבר לאופק השכמות"‚ ספרה השני של המשוררת והעורכת הדס גלעד, חשתי בעיקר פליאה. משהו במפתח הרגשי של השירים הפתיע אותי. לקח לי זמן להבין שמדובר בשירים מאושרים, וליתר דיוק: בשירים שאינם מתביישים לשקף ולחגוג חוויה מתמשכת של אושר משפחתי ואימהי, אושר שכולו אהבה. גלעד היא לא המשוררת הראשונה שכותבת שירי אושר הוריים. […]

יום שישי, 5 במרץ, 2021 משוררים צעירים אין תגובות

 

עמנואל יצחק לוי, השמש שרה למלכיור

שירי "השמש שרה למלכיור", ספר הביכורים של המוזיקאי והמשורר הצעיר (יליד 1995) עמנואל יצחק לוי, הזכירו לי שורה מפורסמת של חזי לסקלי – "והעברית, העברית/ היא חור/ בתוך העברית". לסקלי ולוי משוררים שונים מאוד, עם נסיון חיים שונה בתכלית, אבל אצל שניהם ניכר עיקרון פואטי דומה: הבלעת תחושות חריפות של פחד וריקנות במעטה של הומור […]

יום שישי, 1 בינואר, 2021 משוררים צעירים אין תגובות

 

יפעל ביסטרי, שאת

המשורר וחוקר הספרות הצעיר יפעל ביסטרי העניק לספר הביכורים שלו שם מיוחד במינו, "שאת", מילה שמשמעותה מעורפלת וטעונה גם יחד, בין השאר משום שהיא רוויה בזכרונות מקראיים קשים לפיענוח כמו דברי אלוהים לקין לפני שרצח את אחיו: "הלא אם תוכל – שאת, ואם לא תוכל – לפתח חטאת רובץ". בקשת המובנים וההשתמעויות הרחבה שלה אפשר […]

יום שישי, 16 באוקטובר, 2020 משוררים צעירים אין תגובות

 

נמרוד ברקו, תקופת-הכוכב שטרם נתפתחו-בו-עיניים

נמרוד ברקו, שספר הביכורים שלו ראה כעת אור לאחר יותר מעשרים שנה של כתיבה במסתרים, שיך למסורת משוררית נדירה למדי שחבריה חותרים, ואולי נאלצים, להמציא למען שירתם עברית כמו-חדשה או כמו-אחרת – דיאלקט פרטי-למחצה שחורג מקשת העבריות המוכרות (ככל שפה גם העברית היא שפות רבות) באמצעות שימוש בתחביר לא מקובל, אוצר מילים מיוחד וכו'. שמו […]

יום שישי, 21 באוגוסט, 2020 משוררים צעירים אין תגובות

 

אלון בר,כל יום דבר עובר, שיקגו קרית גת

המנהג המשונה להוציא לאור שני ספרים של אותו משורר בעת ובעונה אחת הולך ותופס תאוצה. מייסד הזרם היה שלומי חתוכה שפרסם לפני כמה חודשים את "אי" ו"יבשת". בעקבותיו הלכה המשוררת ארלט מינצר עם הצמד "איך אגיד איננו" ו"שירים קטנים". ועכשיו מצטרף למגמה אלון בר, שבמקביל לספרו השני, "שיקגו קרית גג", מפרסם גרסה ערוכה מחדש של […]

יום שישי, 31 ביולי, 2020 משוררים צעירים אין תגובות

 

גל נתן, הלטאות הסגולות בחוץ

"איך מגשרים על הפער בין שפיות ושיגעון?" שואלת גל נתן – עובדת סוציאלית ומשוררת – בפתח אחד משיריה, ומנסחת את האתגר הפואטי שהיא מתמודדת איתו בהצלחה כה מרשימה בספר הביכורים שלה: לתאר במינימום מילים ובמקסימום דיוק את מגוון הדינמיקות שמוליכות אנשים בין שני המרחבים או הקטבים הללו, שפיות ושיגעון, שבמבט שטחי (ואולי לא רק שטחי) […]

יום שישי, 10 ביולי, 2020 משוררים צעירים אין תגובות

 

ישראל דדון, שירי עזובה לאהבה

ברגע שהתחלתי לקרוא את "שירי עזובה לאהבה" של ישראל דדון, האחרון במשוררי חבורת ערס פואטיקה שזכה להוציא ספר, הבנתי שנפל דבר בשירה הישראלית. השירים הכו בי מייד בעוצמה בלתי מוכרת, מחרידה לפעמים, הדבר הראשון שהבחנתי בו כשניסיתי לפרש לעצמי את מקורה של העוצמה הזאת היה האופי הכמו-התאבדותי של רבים מהם. הנה משורר שמתאבד על השירים […]

יום שישי, 19 ביוני, 2020 משוררים צעירים אין תגובות

 

אלה נובק, הדב הגדול

כשקוראים את שירי "הדוב הגדול", ספרה השני של אלה נובק, קשה שלא להרגיש שהמשוררת עושה הכל בשביל להמעיט את דמותה ולהקטין את המשקל הפואטי של שיריה. אם לפתוס יש הפך, לשם בדיוק נובק חותרת, אל ההפך הזה. וההפך של פתוס אינו איפוק, כמו שלפעמים טועים לחשוב. איפוק הוא סוג אפקטיבי במיוחד של פתוס, כי הוא […]

יום חמישי, 28 במאי, 2020 משוררים צעירים אין תגובות

 

שלומי חתוכה, יבשת, אי

הזעם שסימן את כניסתו של שלומי חתוכה לשירה העברית בספרו הראשון, "מזרח ירח", התרכך בספריו החדשים, "יבשת" ו"אי" – כן, שני ספרים שראו אור במקביל, כמו לידת תאומים – והפך לצער. ואולי המילה "התרכך" לא מספיקה. אולי "הצטלל" מתאימה יותר. כעס שמצטלל לצער, לשבר, לקינה. והצער הוא כמובן זכר האושר שאבד או נשחת והותיר אחריו […]

יום שישי, 1 במאי, 2020 משוררים צעירים אין תגובות

 

חיפוש

 

ארכיון

כלים