משוררים צעירים

גל נתן, הלטאות הסגולות בחוץ

"איך מגשרים על הפער בין שפיות ושיגעון?" שואלת גל נתן – עובדת סוציאלית ומשוררת – בפתח אחד משיריה, ומנסחת את האתגר הפואטי שהיא מתמודדת איתו בהצלחה כה מרשימה בספר הביכורים שלה: לתאר במינימום מילים ובמקסימום דיוק את מגוון הדינמיקות שמוליכות אנשים בין שני המרחבים או הקטבים הללו, שפיות ושיגעון, שבמבט שטחי (ואולי לא רק שטחי) […]

יום שישי, 10 ביולי, 2020 משוררים צעירים אין תגובות

 

ישראל דדון, שירי עזובה לאהבה

ברגע שהתחלתי לקרוא את "שירי עזובה לאהבה" של ישראל דדון, האחרון במשוררי חבורת ערס פואטיקה שזכה להוציא ספר, הבנתי שנפל דבר בשירה הישראלית. השירים הכו בי מייד בעוצמה בלתי מוכרת, מחרידה לפעמים, הדבר הראשון שהבחנתי בו כשניסיתי לפרש לעצמי את מקורה של העוצמה הזאת היה האופי הכמו-התאבדותי של רבים מהם. הנה משורר שמתאבד על השירים […]

יום שישי, 19 ביוני, 2020 משוררים צעירים אין תגובות

 

אלה נובק, הדב הגדול

כשקוראים את שירי "הדוב הגדול", ספרה השני של אלה נובק, קשה שלא להרגיש שהמשוררת עושה הכל בשביל להמעיט את דמותה ולהקטין את המשקל הפואטי של שיריה. אם לפתוס יש הפך, לשם בדיוק נובק חותרת, אל ההפך הזה. וההפך של פתוס אינו איפוק, כמו שלפעמים טועים לחשוב. איפוק הוא סוג אפקטיבי במיוחד של פתוס, כי הוא […]

יום חמישי, 28 במאי, 2020 משוררים צעירים אין תגובות

 

שלומי חתוכה, יבשת, אי

הזעם שסימן את כניסתו של שלומי חתוכה לשירה העברית בספרו הראשון, "מזרח ירח", התרכך בספריו החדשים, "יבשת" ו"אי" – כן, שני ספרים שראו אור במקביל, כמו לידת תאומים – והפך לצער. ואולי המילה "התרכך" לא מספיקה. אולי "הצטלל" מתאימה יותר. כעס שמצטלל לצער, לשבר, לקינה. והצער הוא כמובן זכר האושר שאבד או נשחת והותיר אחריו […]

יום שישי, 1 במאי, 2020 משוררים צעירים אין תגובות

 

בכל סרלואי, מפחדך בשרי

בספרה השלישי, "מפחדך בשרי", מצליחה בכל סרלואי לגעת בשורש החידוש הגדול שיש בשירה הדתית הישראלית החדשה, זו שמזוהה, בין השאר, עם כתב העת "משיב הרוח", והיא מצליחה לעשות זאת דווקא משום שמדובר בספר ממוקד מאוד, שעשוי כולו שירים, וביניהם תפילות ופיוטים, שנכתבו בעקבות מחלה קשה שפקדה את אביה ואיימה על חייו (וראוי להוסיף את מה […]

יום שישי, 21 בפברואר, 2020 משוררים צעירים אין תגובות

 

שני פוקר, מחצית חביוני

יש ספרי ביכורים שקשה להחמיץ את יופים המיוחד, את מקוריותם, את סוג הכישוף החדש, הבלתי מוכר, שהם מטילים על הקורא/ת. ספר ביכורים כזה הוא "מחצית חביוני" של המשוררת הצעירה (צעירה באמת, ילידת 1992) שני פוקר. יש לספר שם מסתורי שהולם אותו מאוד. מחצית חביוני? מה זה בכלל? על פי ההקשר שבו מופיע הצירוף בשיר – […]

יום שישי, 3 בינואר, 2020 משוררים צעירים אין תגובות

 

עמרי שרת, אל תעשה מזה עניין

ספר הביכורים של עמרי שרת, סטודנט לתנ"ך ולשון עברית שחזר בתשובה, גדוש בשירים חזקים ומקוריים מאוד, שמצליחים לצרף יחד שתי תכונות שנחשבות מנוגדות: הם חשופים עד כאב, נטולי מסכות לכאורה, אך בה בעת גם מעוצבים בקפידה ומסוגננים עד לפרט האחרון. נוצר מייד מתח בין גילוי הלב של שרת, שלא נרתע מחשיפת חולשותיו, לבין האיכות הוירטואוזית, […]

יום שישי, 22 בנובמבר, 2019 משוררים צעירים אין תגובות

 

אדם רצון, צריך להילחם במובן מאליו

אדם רצון כותב את שיריו מתוך תחושה מאיימת של ריקנות, שכחה, שתיקה – של התנדפות הזיכרון, של מחסור בשפה. באחד השירים הוא מספר איך במות אמו לא היו לו מילים לחרות על מצבתה, ובעצם אומר: לא ידעתי איך להיפרד ממנה, איך לזכור אותה, איך להתאבל עליה, ולכן התחלתי לכתוב שירה, כדי לתת לריקנות הזאת צורה.  […]

יום שישי, 6 בספטמבר, 2019 משוררים צעירים אין תגובות

 

אורין רוזנר, גורי רוח / עמרי לבנת, מלאכי / חולקט ~ אורי קרין, נסיכת ביטחון

אי אפשר להתעלם מספר הביכורים של אורין רוזנר. יש לו שם נהדר, "גורי רוח", שקולע למקום הכאוב שממנו הוא נכתב, איפשהו על הגבול בין ספר ילדים, "גן גורים", למשל, לבין כל מה שעלול לרדוף ולאיים במילה "רוח". כשקוראים את השירים קשה שלא להיזכר במסורת שירי הערש שיש בהם יסוד מרומז או גלוי של אימה ומוות, […]

יום שישי, 14 ביוני, 2019 משוררים צעירים אין תגובות

 

שי שניידר אילת, הוא היה כאן, אני בטוחה בזה

ספרי ביכורים טובים יש מהרבה סוגים – המתריס, הזהיר, המודע לעצמו, השאפתני – אבל ספר ביכורים כמו של שי שניידר-אילת, שבו משוררת בעלת עוצמה מתגלה בבת אחת במלוא כוחה, פוגשים לעיתים רחוקות. זוהי התגלות שיש בה מימד טראגי, כי בבסיס כל השירים בספר ניצב מוות – מות בן זוגה של המשוררת, בעלה ואבי ילדיה. מאחד […]

יום חמישי, 2 במאי, 2019 משוררים צעירים אין תגובות

 

חיפוש

 

ארכיון

כלים