אובדן

"קול השירים" הוא מבחר מקיף ומייצג משירתו של אשר רייך, בתוספת כמה שירים חדשים. הוא מתפרש על פני יותר מחמישים שנות כתיבה, ואפשר לעקוב בעזרתו אחרי קווי ההתפתחות העיקריים של

לספרה השלישי של סיון בסקין יש שם יפה וחזק, "אחותי יהונתן", שמעלה מייד על הדעת את מסורת שירי יונתן, זו שנמשכת מ"צר לי עליך אחי יהונתן" של דוד המלך דרך

מחמוד דרוויש זכה במשך השנים ללא מעט מתרגמים מסורים לעברית, ואפשר להזכיר ביניהם את סלמאן מצאלחה, מחמד חמזה ע'נאים, עפרה בנג'ו, אהוד הורביץ וראובן שניר, שהעניק לנו לפני כשנתיים את

"שירה היא מחסה, היא חיק/ מקום להתנחם עם רדת הבדידות/ למצוא בו מנוחה", קובעת הסופרת והמשוררת איריס אליה כהן בשיר שפותח את "פלא", ספר שיריה השני. ברוב שירי הספר היא

לספרה של המשוררת אנה שם יש שם יפה במיוחד, "מלים שפרחה נשמתן", וגם לה עצמה יש שם יפה במיוחד, "אנה שם", אלא שלא מדובר בשם ממש אלא בפסבדונים או שם

ליאור שטרנברג הוא אחד המשוררים המרתקים והמשוכללים ביותר שכותבים היום בעברית, ויש מין מתח, כמעט סתירה, בין יופיה של שירתו לבין משהו צנוע ומופנם במודגש באישיותו ובפואטיקה שלו, שכמו מסתיר

שנת 2017, שבעקבות בחירת טראמפ לנשיאות ארצות הברית אפשר לכנות גם שנת הקטסטרופה (או ה"אסונה" כהצעתה המשעשעת של האקדמיה ללשון העברית), נפתחה בניגוד לכל התחזיות דווקא בסימן טוב: בפרסום ספר

"אלה כרגע חיי", ספר שיריו השני של דרור בורשטיין, רואה אור שבע-עשרה שנים אחרי פרסום ספר שיריו הראשון, "פירות | גט", שבע-עשרה שנים שבהן בורשטיין מיעט לפרסם שירה אך הפך

בספר שיריו השני, 'ממתינים לזאב', הצליח חוקר המקרא ערן ויזל להגשים את ההבטחה שנרמזה בספרו הראשון, ולהפוך ממשורר אקדמי, משכיל ורהוט אך גם נוקשה ומנותק במקצת, לווירטואוז של שירה. פקחותו

המשורר אנדן אלדן חגג לפני כשבועיים יום הולדת 92, והנה יש לו ספר חדש, "שש שעת שחר". לכאורה זוהי סיבה נוספת לחגיגה, אלא שנסיבות כתיבתו של הספר החדש קשות ומרות

"רציתי לרשום נוף אחר", ספרו הרביעי של מרדכי גלילי, הוא מבחר מקיף מספריו הקודמים בתוספת שלושה מחזורי שירה חדשים, ויש בו שירים מגוונים למדי שנכתבו במשך יותר מארבעים שנה. אלא

כשכתבתי לפני כשנתיים על ספר השירים השביעי של אמירה הֶס, "כמו בכי שאין לו עיניים להיבכות", הופצצתי בסדרת תגובות אוהבות וזועמות שהיו מבוססות על אי הבנה. המגיבים היו בטוחים שכתבתי

"שירי, בת האלוהים, חרון אף אכילס בן פלס" – כך נפתחת האיליאדה של הומרוס בתרגומו של שאול טשרניחובסקי: בהצבעה על זעמו של אכילס כנושא העיקרי של יצירת המופת העתיקה. בתרגומו

איך להציג את המשורר דוד טובי? איך להפקיע אותו מהאלמוניות היחסית שבה עברו עליו רוב חייו הספרותיים – למעט פרסומו של ספרון זעיר באמצע שנות התשעים – ולהעניק לו את

ספר שיריה החדש של אפרת מישורי, ,"Thinkerbell" הוא ספר על פרידה, גירושין, כישלון, בדידות, אובדן, ריקנות, העדר, אלא שהמילה הקטנה על היא מתעתעת, שכן זה לא בדיוק ספר על כישלון

פעילותו היצירתית של תמיר להב-רדלמסר התפזרה במשך השנים על פני שלושה תחומים: עיצוב גרפי של ספרים וסדרות ספרים; צילום, עם דגש על דיוקנאות עצמיים; וכתיבת שירה, בדרך כלל עם נטייה

שני ספריה הראשונים של המשוררת אורית גידלי, שמנהלת יחד עם הסופר אשכול נבו את "סדנאות הבית", בית ספר לכתיבה יוצרת, התקבלו בסקרנות ובאהבה, אבל ברור שבספרה השלישי, שראה אור זה

לפני כשנה וחצי פרסם המשורר והמתרגם שלמה אֲבַיוּ את "מעבורת בים השיש", מבחר ראשון בעברית מהשירה הטורקית החדשה, וכעת מתפרסמת אנתולוגיה חדשה בתרגומו, "לעולם לא ייתם העולם", מבחר ראשון בעברית