יפעל ביסטרי, שאת

פורסם בתאריך 16 באוקטובר 2020 במדור הספרות של ידיעות אחרונות, מוסף 7 לילות

המשורר וחוקר הספרות הצעיר יפעל ביסטרי העניק לספר הביכורים שלו שם מיוחד במינו, "שאת", מילה שמשמעותה מעורפלת וטעונה גם יחד, בין השאר משום שהיא רוויה בזכרונות מקראיים קשים לפיענוח כמו דברי אלוהים לקין לפני שרצח את אחיו: "הלא אם תוכל – שאת, ואם לא תוכל – לפתח חטאת רובץ". בקשת המובנים וההשתמעויות הרחבה שלה אפשר […]

יום שישי, 16 באוקטובר, 2020 משוררים צעירים אין תגובות

 

נורית זרחי, ואת?

פורסם בתאריך 4 בספטמבר 2020 במדור הספרות של ידיעות אחרונות, מוסף 7 לילות

על "אררט", ספר שיריה הקודם של נורית זרחי שראה אור ב2015, כתבתי שהוא "ספר השירים היפה ביותר שזרחי כתבה אי פעם" והוספתי שהוא "ספרה הכי חכם, הכי מנוחם, הכי מכושף". כעת מתברר שמילים נלהבות לא פחות ראוי לכתוב גם על "ואת?", ספרה החדש. הוא אפילו יפה יותר מקודמו. יפה מכל קודמיו. יפה עד כדי כך […]

יום שישי, 4 בספטמבר, 2020 משוררים ותיקים אין תגובות

 

נמרוד ברקו, תקופת-הכוכב שטרם נתפתחו-בו-עיניים

פורסם בתאריך 21 באוגוסט 2020 במדור הספרות של ידיעות אחרונות, מוסף 7 לילות

נמרוד ברקו, שספר הביכורים שלו ראה כעת אור לאחר יותר מעשרים שנה של כתיבה במסתרים, שיך למסורת משוררית נדירה למדי שחבריה חותרים, ואולי נאלצים, להמציא למען שירתם עברית כמו-חדשה או כמו-אחרת – דיאלקט פרטי-למחצה שחורג מקשת העבריות המוכרות (ככל שפה גם העברית היא שפות רבות) באמצעות שימוש בתחביר לא מקובל, אוצר מילים מיוחד וכו'. שמו […]

יום שישי, 21 באוגוסט, 2020 משוררים צעירים אין תגובות

 

אלון בר,כל יום דבר עובר, שיקגו קרית גת

פורסם בתאריך 31 ביולי 2020 במדור הספרות של ידיעות אחרונות, מוסף 7 לילות

המנהג המשונה להוציא לאור שני ספרים של אותו משורר בעת ובעונה אחת הולך ותופס תאוצה. מייסד הזרם היה שלומי חתוכה שפרסם לפני כמה חודשים את "אי" ו"יבשת". בעקבותיו הלכה המשוררת ארלט מינצר עם הצמד "איך אגיד איננו" ו"שירים קטנים". ועכשיו מצטרף למגמה אלון בר, שבמקביל לספרו השני, "שיקגו קרית גג", מפרסם גרסה ערוכה מחדש של […]

יום שישי, 31 ביולי, 2020 משוררים צעירים אין תגובות

 

גל נתן, הלטאות הסגולות בחוץ

פורסם בתאריך 10 ביולי 2020 במדור הספרות של ידיעות אחרונות, מוסף 7 לילות

"איך מגשרים על הפער בין שפיות ושיגעון?" שואלת גל נתן – עובדת סוציאלית ומשוררת – בפתח אחד משיריה, ומנסחת את האתגר הפואטי שהיא מתמודדת איתו בהצלחה כה מרשימה בספר הביכורים שלה: לתאר במינימום מילים ובמקסימום דיוק את מגוון הדינמיקות שמוליכות אנשים בין שני המרחבים או הקטבים הללו, שפיות ושיגעון, שבמבט שטחי (ואולי לא רק שטחי) […]

יום שישי, 10 ביולי, 2020 משוררים צעירים אין תגובות

 

ישראל דדון, שירי עזובה לאהבה

פורסם בתאריך 19 ביוני 2020 במדור הספרות של ידיעות אחרונות, מוסף 7 לילות

ברגע שהתחלתי לקרוא את "שירי עזובה לאהבה" של ישראל דדון, האחרון במשוררי חבורת ערס פואטיקה שזכה להוציא ספר, הבנתי שנפל דבר בשירה הישראלית. השירים הכו בי מייד בעוצמה בלתי מוכרת, מחרידה לפעמים, הדבר הראשון שהבחנתי בו כשניסיתי לפרש לעצמי את מקורה של העוצמה הזאת היה האופי הכמו-התאבדותי של רבים מהם. הנה משורר שמתאבד על השירים […]

יום שישי, 19 ביוני, 2020 משוררים צעירים אין תגובות

 

אלה נובק, הדב הגדול

פורסם בתאריך 28 במאי 2020 במדור הספרות של ידיעות אחרונות, מוסף 7 לילות

כשקוראים את שירי "הדוב הגדול", ספרה השני של אלה נובק, קשה שלא להרגיש שהמשוררת עושה הכל בשביל להמעיט את דמותה ולהקטין את המשקל הפואטי של שיריה. אם לפתוס יש הפך, לשם בדיוק נובק חותרת, אל ההפך הזה. וההפך של פתוס אינו איפוק, כמו שלפעמים טועים לחשוב. איפוק הוא סוג אפקטיבי במיוחד של פתוס, כי הוא […]

יום חמישי, 28 במאי, 2020 משוררים צעירים אין תגובות

 

רוחמה וייס, שאישה אינה אלוהים

פורסם בתאריך 17 במאי 2020 במדור הספרות של ידיעות אחרונות, מוסף 7 לילות

בבסיס "שאישה אינה אלוהים", ספר שיריה החדש של רוחמה וייס, עומד גילוי נורא, גילויו של גילוי העריות שהמשוררת נפלה לו קורבן בילדותה. המתעלל היה אביה. הכפילות הזאת – "גילוי של גילוי" – היא משמעותית, שכן מדובר בהתרחשות רב שכבתית, מתמשכת ומהדהדת, שנתקלת במכשולים פנימיים וחיצוניים של השכחה והשתקה, ולכן מתחייבת ממנה מודעות עצמית בלתי פוסקת. […]

יום ראשון, 17 במאי, 2020 משוררים פחות צעירים אין תגובות

 

שלומי חתוכה, יבשת, אי

פורסם בתאריך 1 במאי 2020 במדור הספרות של ידיעות אחרונות, מוסף 7 לילות

הזעם שסימן את כניסתו של שלומי חתוכה לשירה העברית בספרו הראשון, "מזרח ירח", התרכך בספריו החדשים, "יבשת" ו"אי" – כן, שני ספרים שראו אור במקביל, כמו לידת תאומים – והפך לצער. ואולי המילה "התרכך" לא מספיקה. אולי "הצטלל" מתאימה יותר. כעס שמצטלל לצער, לשבר, לקינה. והצער הוא כמובן זכר האושר שאבד או נשחת והותיר אחריו […]

יום שישי, 1 במאי, 2020 משוררים צעירים אין תגובות

 

דורי מנור, נפש אחת אחריך

פורסם בתאריך 13 במרץ 2020 במדור הספרות של ידיעות אחרונות, מוסף 7 לילות

סוף-סוף, בספרו החמישי, "נפש אחת אחריך", מצליח דורי מנור לגשר על הפער בין כשרונו הגדול, הבלתי מוטל בספק, להשגיו הממשיים כמשורר, והתוצאה היא ספר מרתק ומגוון, מלא יופי וחיים. ההרגשה היא ממש של שחרור או קפיצה – כאילו עול שהכביד תמיד על הכתיבה שלו הוסר לפתע, והדבר מאפשר לשיריו לזנק באנרגיה רגשית ולשונית חדשה, צלולים […]

יום שישי, 13 במרץ, 2020 משוררים פחות צעירים אין תגובות

 

חיפוש

 

ארכיון

כלים