שברים ורעש

מתוך הקומוניקט:

ספר חדש בהוצאת קשב לשירה

אלי הירש

שברים ורעש

 

שברים ורעש, ספר השירים החמישי של אלי הירש, מורכב משתי חטיבות – "שברים" ו"רעש". החטיבה השניה היא פרסום מחודש של ספר השירים הראשון של הירש, רעש, שראה אור ב1986. שירי רעש נכתבו בסוף שנות השבעים וראשית שנות השמונים כשהירש היה תיכוניסט, חייל (בין השאר בימי מלחמת לבנון) ומשוחרר טרי מצה"ל. הספר נקרא "רעש" מכמה סיבות, בעיקר משום ששירתו המוקדמת של הירש הושפעה ממסורות רוקנרליות ואחרות שהיו אז בשיא השפעתן – מטאל, פּאנק ופ'אנק. הרעש היה גם רעש רגשי, נפשי ופוליטי, מהסוג שעלול לתקוף אנשים צעירים הלכודים בשירות צבאי אלים ועוין. כמה משירי הספר, על סגנונם הרוקנרולי האפל, הולחנו והוקלטו על ידי להקת די.אקס.אם, מלהקות הרוק האוונגרדי הישראליות החשובות ביותר של שנות השמונים.

החטיבה השניה, שברים, מורכבת משירים שהירש כתב במשך השנים, בעיקר בעשור האחרון – רובם שירים אוטוביוגרפיים (אם כי לעיתים הביוגרפיה שמוצגת בהם היא בדיונית) המוקדשים לזכרונותיו של הירש מילדותו ונעוריו. במילים אחרות: הם עוסקים באותם תכנים ששירי "רעש" עסקו בהם, אך כתובים מנקודת מבט שונה לחלוטין, בפואטיקה שונה לחלוטין ובעיקר במוזיקה שונה לחלוטין – פחות רוקנרולית והרבה יותר ג'אזית או קלסית. בלדות רוקנרול מתחלפות בבלדות שצורתן מסורתית יותר, ואותם סיפורי-חיים מסופרים שוב מפרספקטיבה של זמן וניסיון.

שברים ורעש מספק איפוא הצצה נדירה אל תוך הדרכים שבהם חוויות-חיים דרמטיות, קשות ורעות לצד טובות, זוכות לעיצובים פואטיים שונים לאורך השנים, ומסמנים את המסע הדו-סטרי של כולנו בזמן – מסע ההתבגרות וההשתברות המוביל קדימה, מלידה אל מוות, ומסע ההיזכרות וההתרעשות המוביל לאחור, אל מה שאבד ואינו מרפה. התוצאה היא ספר שאפשר לראות בו פורטרט עצמי שהתעצב לאורך סדקיו של הזמן החולף.

 

אלי הירש (1962) הוא משורר, עורך ומבקר. בעל הטור השבועי "אלי הירש קורא שירה" במדור הספרותי של ידיעות אחרונות, עורך סדרת הפרוזה "חרגול פלוס" בהוצאת חרגול ומנחה סדנאות לכתיבה יוצרת בחוג לספרות באוניברסיטת תל אביב. שברים ורעש הוא ספרו החמישי. קדמו לו רעש (עכשיו 1986), טיול בשלושה (הקיבוץ המאוחד 1997), מוזיקה חדשה (חרגול 2008), וגני תל אביב התלויים (הקיבוץ המאוחד 2013).