חיפוש

משוררים צעירים

אילה בן לולו, טעם הבת

ספרה השני של אילה בן לולו, "טעם הבת", נחתם בשער שיש בו שלושה שירים בלבד. הראשון הוא הייקו קצרצר המדמה את הילדוּת לצל פרפר תלוש, ואולי בעקיפין גם לכנפי פרפר

להמשך קריאה »

אמיר מנשהוף, קום

לספרו השני של אמיר מנשהוף, "קום", יש מוטו מעניין, שתי שורות הלקוחות משיר חצי-שכוח של יונתן רטוש: "יש פה איזה אונס / באהבה הזאת". הצירוף של אונס ואהבה נשמע בלתי

להמשך קריאה »

רועי חסן, זהב אריות

לפני שאספר מה דעתי על "זהב אריות", ספרו השני של רועי חסן, אני חש צורך לומר משהו על עצמי, שישמש אולי כגילוי נאות. כשהתחלתי לכתוב לפני כתשע שנים את הטור

להמשך קריאה »

ספר שתף – שירה שנכתבת יחד

"ספר שתף" הוא אנתולוגיה ראשונה מסוגה בעברית, ולא רק אנתולוגיה אלא גם מניפסט וספר הדרכה, המוקדשים לאידיאת השירה השיתופית, כלומר: לרעיון ששירה אפשר ורצוי לכתוב יחד, על ידי מחברות ומחברים

להמשך קריאה »

יונתן ברג, היסטוריה

בספר שיריו השלישי, "היסטוריה", מקיים יונתן ברג את ההבטחות שפיזר בשני ספריו הקודמים, ומציע לקוראיו שירה מגובשת ובשלה שמנסה ללכת בגדולות. את האסטרטגיה שאפשרה את הקפיצה הזאת, משירה מבטיחה לשירה

להמשך קריאה »

רועי שניידר, שלוש ארבע ו

רועי שניידר הוא מהמתחילים מוקדם, מקטגוריית נערי הפלא. ספר הביכורים שלו "רועי שניידר ושירים אחרים" ראה אור לפני כארבע שנים, כשהמשורר היה בן 18, וכבר אז היה קשה להחמיץ את

להמשך קריאה »

בכל סרלואי, סכין שלופה האור

עוד לפני שמדברים על שירתה, שמה הפרטי של המשוררת בכל סרלואי דורש הסבר. מקורו בספר בראשית: "וה' ברך את אברהם בַּכָּל". הוא נהגה כשמה של לורן באקול, מנסיכות הפילם נואר

להמשך קריאה »

ענת זכריה, פלשתינה אַי

כשקוראים את ספרה השלישי של ענת זכריה, "פלשתינה אַי", שלשמו יש צליל פוליטי והיסטורי מובהק אך גם מימד פצוע וכואב: אַי, ההרגשה היא שמדובר בספר חזק ובשל, ושזכריה מוכיחה בספר

להמשך קריאה »

אנה הרמן, התאומה הנעלמת

המשוררת אנה הרמן ידועה בנאמנותה לשירה חרוזה ושקולה מהסוג שמקושר לכתב העת "הו!", אלא שבניגוד למשוררים רבים יש בחרוז ובמשקל שלה משהו מכושף באמת, וירטואוזי, ואפילו מקורי וחדשני. במילים אחרות:

להמשך קריאה »

מיטל ניסים, מורה עובדת קבלן

לספרה השני של מיטל נסים יש שם חזק במיוחד. יש בו שלוש מילים, "מורה", "עובדת" ו"קבלן", שאף אחת מהן אינה תמימה, אבל כשמחברים אותן יחד הן נעשות אפילו פחות תמימות,

להמשך קריאה »

סיגלית בנאי, עבריה

משהו חורק ב"עבריה", ספר השירים השני של הקולנוענית סיגלית בנאי. השגיה המלהיבים מספרה הראשון, "שכונת התקווה, קהיר", שבו היא עיצבה את עצמה כמצטרפת מאוחרת אך מודעת לעצמה למסורת השירה הישראלית

להמשך קריאה »

ערן ויזל, ממתינים לזאב

בספר שיריו השני, 'ממתינים לזאב', הצליח חוקר המקרא ערן ויזל להגשים את ההבטחה שנרמזה בספרו הראשון, ולהפוך ממשורר אקדמי, משכיל ורהוט אך גם נוקשה ומנותק במקצת, לווירטואוז של שירה. פקחותו

להמשך קריאה »

עדי קיסר, מוזיקה גבוהה

המוזיקה של "מוזיקה גבוהה", ספרה השני של עדי קיסר, הרבה פחות שמחה מזו של ספרה הראשון, "שחור על גבי שחור". בספר הקודם בלטו בעיקר המנונות של גילוי עצמי – "אני

להמשך קריאה »

סער יכין, קיתונות וקבין

משהו טוב קרה למשורר הצעיר סער יכין כאשר הוא היגר מתל אביב למצפה רמון, פרש מן העיר למדבר, ומצא שם, לדבריו, "שפה חדשה". השפה הזאת מעניקה לספרו הרביעי, "קיתונות וקבין",

להמשך קריאה »

אלמוג בהר, שירים לאסירי בתי הסוהר

אלמוג בהר הוא אחד המשוררים המשוכללים ביותר בדורו, דור המשוררים שהתחילו לכתוב בראשית האלף השלישי. כשכתבתי על ספרו הראשון, "צמאון בארות", כיניתי את השכלול הזה "רהיטות אינטלקטואלית", והצבעתי על כשרונו

להמשך קריאה »

נוית בראל, מחדש

קראתי איפשהו ברשת שאת אירוע ההשקה של ספר שיריה השלישי, "מחדש", חתמה נוית בראל בדברי תודה לבן זוגה שנוסחו באמצעות שיר של רחל: "בוקר וערב לך ועליך, לך ועליך שרו

להמשך קריאה »

גברים במשבר

בימים אלה נערכים שני פסטיבלי שירה בגוש דן, פסטיבל "שער" של הליקון, מוסד ותיק, שלא לומר ממסדי, ו"פסטיבל תל אביב", שנערך על ידי עודד כרמלי ודוד (ניאו) בוחבוט, שני פעילי

להמשך קריאה »

אורית גידלי, ערש

שני ספריה הראשונים של המשוררת אורית גידלי, שמנהלת יחד עם הסופר אשכול נבו את "סדנאות הבית", בית ספר לכתיבה יוצרת, התקבלו בסקרנות ובאהבה, אבל ברור שבספרה השלישי, שראה אור זה

להמשך קריאה »
לא נמצאו עוד פוסטים בנושא ...